משפחת פדרמן, שרכשה את קפה לנדוור בשנת 1983 משמואל לנדוור, הינה משפחה ותיקה בארץ, שההיסטוריה המשפחתית שלה משיקה במידה רבה להתפתחות היישוב היהודי מאז תקופת העלייה הראשונה. משפחתו של יצחק פדרמן עלתה לארץ והתיישבה בירושלים כבר בשנת 1876 ואשתו נגה היא נצר למשפחת הבילויים שעלו לארץ באוגוסט 1882 והיו ממייסדי ראשון לציון (משפחות פריימן ויודילוביץ‘).
יצחק פדרמן נולד בתל אביב בשנת 1920 וכבר בשנות העשרה שלו יזם, איתר וליכד עם חברו הטוב, יהושע רוזין, את חבורת השחקנים הראשונית של קבוצת הכדורסל “מכבי תל אביב". פדרמן הצעיר היה שחקן החמישייה הראשונה וכבר בגיל 18 כיהן כקפטן הקבוצה. אך עם כל הכבוד לספורט – ויש כבוד – נשמר העיסוק הספורטיבי שלו בגדר תחביב. במישור המקצועי, החל כבר בגיל צעיר את דרכו כעצמאי ופתח עסק לייבוא והפצה של חלקי חילוף לרכב. בהמשך התפתחו עסקיו למסחר בגומי, כימיקלים וקומודיטיס. החברה שהקים ייצגה חברות בינלאומיות מחו"ל בישראל וביניהן חברת מ.א.ן הבריטית שעסקה בחומרי גלם בסיסיים הנסחרים בבורסות.
יצחק פדרמן היה אדם כריזמטי בעל חוש הומור מיוחד, הגון וישר, אהוב על כל מכריו. באורח חייו גילם יצחק את מה שנהוג לכנות “ארץ ישראל היפה", איש צנוע, ערכי, מעשי והחלטי. בניו שלי (שלום) ודייוויד השתלבו בחברה המשפחתית כבר בשנות העשרים שלהם, מיד לאחר שירותם הצבאי.
שלי פדרמן הצטרף לעסקי אביו בשנות ה־ 60׳ לאחר שירות צבאי בנח"ל, שבמסגרתו רכש ניסיון חקלאי בתחומי גידולי השדה, בקיבוצים חצרים ושדה בוקר. לאחר השירות הצבאי סיים לימודי תואר ראשון בהנדסה כימית בטכניון ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. במהלך שנות ה־ 70׳ הוא הוביל את תנופת הפיתוח וההשקעות של החברה המשפחתית בנושאים הקרובים ללבו בתחומי התעשייה והחקלאות.
קבוצת החברות שהוקמה באותה תקופה עסקה בייצור, ייבוא, שיווק והפצה של חומרים בתחומי הכימיה והמזון. בראשית שנות ה־ 80׳ נשא שלי לאשה את חנה כספי ויחד עמה עבר לאנגליה, שם ניהל את הסניף הלונדוני שהקים עוד קודם לכן אחיו דייוויד. החברה הלונדונית עסקה בעיקר בסחר והשקעות בבורסות הבינלאומיות לסחורות, וזו הייתה הזדמנות מצוינת לשלי לרכוש ניסיון ולהתמחות בנושאים אלו. לאחר כשלוש שנים חזרו חנה ושלי לישראל וכאן, יחד עם האח דייוויד שהיה בעל קשרים מצוינים בחברת מ.א.ן הבריטית, הוקמה שותפות בין מ.א.ן. לפדרמנים. כך נרכשו על ידי השותפות החברות המקומיות סוגת, קפה לנדוור והרכישה העיקרית – השתלטות על חברת עלית הציבורית.
ההשתלטות, בשנת 1986 , על חברת עלית הציבורית נתנה לפדרמנים הזדמנות מצוינת להכיר בזמן אמת את יתרונות וחסרונות ההתנהלות במסגרת שוק ההון. בנוסף, עלית כחברה תעשייתית מובילה בתחום המזון, הפעילה גם בישראל וגם בשווקים בינלאומיים, אפשרה לפדרמנים הצעירים להכיר שיטות ניהול ושיווק מתקדמות ולשלב במסגרת החדשה פעילויות יצירתיות משלהם, בעיקר בתחום הקפה. בשנת 1996 עם הצטרפות משפחת שטראוס לעלית, החליט שלי פדרמן לפרוש מפעילות בעלית ולחזור לכור מחצבתו, לפעילות מלאה במסגרת החברות המשפחתיות הפרטיות.
על בסיס הניסיון שרכש עד לשלב הזה בחייו, החליט שלי פדרמן לשנות לחלוטין את אסטרטגיית ההשקעות של הפעילות המשפחתית ובמקום להשקיע במגוון נושאים וחברות (התרחבות אופקית) כפי שהיה נהוג עד אז, הוא החליט ליישם מדיניות של התפתחות אינטגרטיבית (אנכית). דהיינו, להתמקד בנושא מסוים ולפעול בו משלב הרכישה הבסיסי של חומרי הגלם ועד הבאת המוצר הסופי אל הצרכן.
הוא בחר בשני נושאים עיקריים להמשך פעילותו – דשנים וקפה. בשני תחומים אלו הוא יכול היה להביא לידי ביטוי מירבי את הידע והניסיון שצבר בתחומי הקומודיטיס (חו"ג), הגידולים החקלאיים (קפה ודשנים), אהבתו לתעשייה (הקמת מתקני ייצור מודרניים) ואת הניסיון שרכש בעלית בתחומי השיווק, המכירות וההפצה.
הפעילות בתחום הדשנים היא ייחודית ומתמקדת בעיקר בהזנת הדשנים למערכות השקיה בטפטוף. הפעילות החלה באמצע שנות ה־ 80׳ תוך שיתוף פעולה עם שני אגרונומים צעירים, בני פרנס ומתי הוכברג, שהכירו לשלי את הנושא. כיום לחברה, דשן גת בע"מ, הפועלת תחת המותג הבינלאומי “GAT", חמישה אתרי ייצור בישראל וספרד וכן פעילות ייצוא רחבה למדינות רבות.
פעילות הקפה של לנדוור התמקדה בעבר במכירה לפלח השוק הקמעונאי. עם קבלת ההחלטה להעמיק את הפעילות בתחום הקפה, חודשו במהלך השנים כל התשתיות וקווי הייצור במפעל וכן בוצעו שינויים ארגוניים מהותיים כדי להביא את מוצרי הקפה של לנדוור לכל לקוח פוטנציאלי.